צוואת דויד (מל"א ב, א־יב)

] 83 ] צוואת דויד ( מל"א ב, א-יב ) והוא ירד לקראתי הירדן . . . אם אמיתך בחרב – רבים סבורים שהבטחת דויד באותו רגע לא היתה יותר ממהלך טקטי בהתחשב באלף בני בנימין שהתלוו אל שמעי ( שמ"ב יט, טז-כד ) . בכל מקרה, דויד מנה את שמעי בין האנשים שמפניהם הוא מזהיר את שלמה . מ' אבי-יונה, "בחורים, בחרים", אנצ' מקר' ב, עמ' 46 [ ט ] ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה – גרסת לוקיאנוס 'ואתה' מדגישה תוך ניגוד את הנמסר בפסוק הקודם . תיבת "ועתה" משמשת לעתים כפתיחה לסיכום, כמו כאן . לדוגמאות נוספות לחילופי 'עתה' ו'אתה', השוו לעיל א, יח, כ . אל תנקהו – לשורש נק"ה משמעות של לזַכּוֹת, להציל מעונש, כמו : "כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא" ( שמ' כ, ז ; וכן יר' ל, יא ; איוב י, יד ) ; וזה מובנו של התואר "נקי" ( שמ' כא, כח ; שמ"ב יד, ט ) . מקבילות סמנטיות קייימות בארמית : 'זכאי', ובאכדית : zakû CAD Z, pp . 25 - 32 ( ) . [ י-יא ] לאחר ציון מות דויד וקבורתו מובא סיכום של שנות מלכותו . שיטת רישום זו בסוף ימי מלך ננקטת רק כשתיאור ימי שלטון המלך לא נפתח בנוסחת העריכה הרגילה, כמו מל"א יא, מב-מג ; יד, כ ; מל"ב י, לה-לו ( בשנ...  To the book