פרק יב: פריודיזציה בין היסטוריה לאידאולוגיה: התקופה הנאו–בבלית בהיסטוריוגרפיה המקראית

שער שני : הכתיבה ההיסטורית בתקופת שיבת ציון 254 כדי אי – חשיבות . אולי אפשר באופן עקרוני להשוות את התיאור בעזרא החיצוני לזה של ספר מלכים, אבל החורבן מוצג מנקודת מבט של תקופה מאוחרת בהרבה ומתוך פרספקטיבה הרבה יותר רחבה . מעניין לציין שאף על פי שהתקופה הבבלית מתפקדת בעזרא החיצוני כגשר, אין הספר מגלה כל עניין בתקופה זו לעצמה . בעקבות דברי הימים נועדה לתקופה הבבלית משבצת זמן ברצף הכרונולוגי, אבל עזרא החיצוני נמנע מלמלא את המשבצת הזאת בתוכן היסטורי כלשהו, ואפילו במידע שיכול היה למצוא במלכים ב כה או בספר ירמיה . בניגוד לדברי הימים, ההתחדשות בתקופת שיבת ציון כפי שהיא מתוארת בעזרא - נחמיה היא ההמשך האמתי של תולדות יהודה . קו זה של המשכיות מתבטא באופן אחר בדמותו ובתפקידו של זרובבל בן שאלתיאל, הנצר לבית דוד, שהוא הגיבור 36 אפשר לומר שלעזרא החיצוני יש שתי מטרות : להציג את העיקרי של הסיפור . ההמשכיות בתולדות ישראל באמצעות הגשר בין החורבן ובין ההתחדשות, ולהעניק לתקופת שיבת ציון מעמד של 'הגשמה', המועצמת על ידי דמותו המרכזית של זרובבל . סיכום ומסקנות מהו אם כן מקומה של התקופה הנאו – בבלית בהיסטוריוגר...  To the book