פרק ה: רעיון ה׳שארית׳ בתקופת שיבת ציון: על הלקסיקון של הגדרה עצמית

שער ראשון : תקופת שיבת ציון 104 [ א ] השורש שא"ר מיוצג בספר חגי בשתי מילים : השם 'שארית' ( שלוש פעמים ) , תמיד 3 ותואר השם, הבינוני של בניין נפעל, בצירוף 'שארית העם' ( חגי א ,12 14 ; ב 2 ) , 'הנשאר' ( חגי ב 3 ) . בזכריה מופיע רק השם 'שארית', שלוש פעמים באותו הקשר, בצירוף : 'שארית העם הזה' ( זכ' ח ,6 ,11 12 ) . שתיים מהיקרויותיו של 'שארית' בספר חגי הן במסגרת הסיפורית של הספר והשלישית מופיעה בכותרת של נבואה, אבל שלושתן נמצאות בהקשרים דומים : מניין מרכיבי העדה כ'זרבבל בן שלתיאל', 'יהושע בן יהוצדק' ו'שארית העם' ( חגי ב 2 ) , או 4 'כל שארית העם' ( א ,12 14 ) . אמנם אי – אפשר להוציא מכלל אפשרות שהמשמעות של 'שארית' בהקשר זה היא 6 אבל בכל זאת 5 כלומר 'מה שנשאר', 'יתר',המשמעות הניטרלית הנפוצה של השם, נראה שהשם מכוון לעדת אנשי יהודה ששרדו אחרי האסון הנורא של שנת 587 לפנה"ס . נראה אפוא שיש לראות בו את המונח 'השארית' בה"א הידיעה — שזו אכן דרך הפירוש 7 אף על פי שברור מן ההקשר ומן התוכן שהתואר מכוון לאנשים המקובלת של מונח זה . 8 אין שום פירוט למרכיביה של אותה 'שארית' : שחיים באותה עת בירושלים ויהודה...  To the book