פרק ג: ‘היסטוריה׳ ו׳ספרות׳ בתקופה הפרסית: בניין המקדש

שער ראשון : תקופת שיבת ציון 78 29 מגלה מיד שעז' ו 3 - 5 כולל גם יותר השוואת שתי הגרסאות של הכרזת כורש וגם פחות מעז' א 2 - 4 . ההרשאה המלכותית החשובה ביותר מבין שלוש ההרשאות שהוזכרו לעיל — לבנות את 'בית ה' אלהי ישראל' — משותפת לשני המסמכים . אבל בעז' ו 3 - 5 אין שום אזכור של שיבה ליהודה, ועל כן לא ניתנת הרשאה לעלייה כזאת, וכן אין שם אזכור של איסוף התרומות והעברת הכספים מבבל ליהודה ; לפי גרסה זו הוצאות הבנייה יכוסו מן האוצר המלכותי . השאלה היא, שוב, עד כמה ניתן להגיע להרמוניזציה של שני המסמכים ? אף על 30 הדעה פי שחוקרים אחדים רואים את שני המסמכים האלה כמסמכים משלימים, המקובלת יותר היא שהם מוציאים זה את זה, ושרק לאחד מהם — בדרך כלל עז' ו 3 - 5 — יש תוקף היסטורי כלשהו . המתח בין שני המסמכים מוביל בהכרח למסקנות מרחיקות לכת בכל הנושא של מקורות ואותנטיות . שהרי אם מקבלים את העדות של אחד המסמכים כעדות היסטורית, אפשר להגדיר את המסמך השני רק במונחים של 'ספרות', כלומר חיקוי של מסמך רשמי בן זמנו . הימצאות של מסמך אחד בלתי אותנטי עשויה לעורר ספקות באשר לאמינותו של המחבר בדרך כלל ולאותנטיות של יתר 3...  To the book