נז . לשונו של השיר הפילוסופי של מוסי אבן טובי מסביליה הבנוי משבעים בתים

534 ערבית יהודית, חיבורים לל"י : 'הנייה' = 'נועם' ( 30 : 4 ) ; 'אלמבאדי' = 'היסודות' ( 58 : 1 ) ; 'אלבטיה' = 'האטית' ( 61 : 4 ) ; 'אלבדיה' = 'ההתחלה' ( 70 : 4 ) . הפועל 'כֿודֿהא' = 'קָחֵם' ( 71 : 1 ) מייצג ספק כתיב מלא ( § 6 ) ספק תנועה ארוכה ( עיין, למשל : ברוקלמן, דקדוק משווה, א, עמ' 590 ) של פועל פ"א . § 29 . 'תוגִוד' = 'תמצא' ( 61 : 2 ) משקף את קיום פ"א הפועל בפועלי פ"ו בעתיד בניין ראשון שלא כערבית הקלסית ( בלאו, דקדוק הערבית-היהודית, § 99 ; קוריאנטה, דקדוק, עמ' ,114 § 3 . 6 . 6 ) ו- u במקום i בעי"ן הפועל ( § 1 ) . אם נכונים התיקון והאינטרפרטציה של הפועל 'מُ אَ צَّ ל' = 'מחובר' ( 27 : 3 ) , הרי הוא משקף פ"א במקום פ"ו, כנראה לא בגלל דיסימילציה, אלא בגלל תיקון יתר . § 30 . בפועלי עו"י משתלטות בעתיד הצורות בתנועה ארוכה ( בלאו, דקדוק הערבית- היהודית, § 201א ) : 'לם נריד' = 'לא רצינו' ( 44 : 2 ) ; 'לם נקול' = 'לא אמרנו' ( 69 : 1 ) . דומה המצב בציווי : 'זידהא' = 'הוסף לה ! ' ( 71 : 3 ) . § 31 . גם בפועלי ל"י משתלטות בעתיד הצורות בתנועה ארוכה ( בלאו, דקדוק הערבית- היהודית, § 111א ) : 'פלא...  To the book