נד . על 'אן' המוסב ללוואי בלתי מיודע תוכף

על 'אן' המוסב ללוואי בלתי מיודע תוכף 493 2 . קו לשון זה, לרבות פרטיו, ברור ופשוט למדי . עיקרו שלשם עצם בלתי מיודע הקודם ללוואי מסוג כלשהו ( שם תואר, שם עצם, צירוף יחס או משפט זיקה ) נוספה '-ן' הוספה של רשות בין שם העצם ללוואיו . למרות זאת, שלושה קשיים הנוגעים לרקעו מתעוררים, ואלו הם : 1 . 2 . הקושי הראשון : כלום תופעה זו באמת מקורה ב'תנוין', כמו שזה נטען בדרך 6 או האם צריך להניח -ן 'מחברת' מקורית, כמו שהציע אוונס ( 1998 ; ,2006 עמ' כלל ? 103 ואילך ) , ובעקבותיו הלך פרנדו ( חיבור ) . 2 . 2 . הקושי השני : כלום מעידה תפוצתה הרחבה של תופעה זו במספר גדול של להגים על מקור משותף, רוצה לומר על שכבת לשון משותפת, שממנה התגלגלה ? או האם צריך להניח שקו לשון זה בלהגים השונים, למרות מספרם הרב, התהווה על ידי התפתחות מקבילה, שנגרמה על ידי כיוון ההתפתחות המשותף הכללי, מגע בין- לשוני ובין-דיאלקטי ונקודת מוצא משותפת ? 3 . 2 . הקושי השלישי : האם משתקף בקו לשון זה דיבור חי, או האם, חלקית לפחות, הוא נובע ממסורת ספרותית, כמו שהציע בלנק ( ביקורת התהוות, עמ' 410 : סע' 10 ) . להבחנה זו יכולה להיות חשיבות ניכרת ...  To the book