נג . הערות על מילות היחס בערבית היהודית

הערות על מילות היחס בערבית היהודית 487 קמז : יז 'מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים' < 'מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ' + 'הִנה פִתִּים' ; דניאל י : יח 'וַיִגַּע-בִּי כְּמִרְאֵה אָדָם' < 'וַיִגַּע-בִּי' + 'הנה מִרְאֵה אָדָם' . יסודות רומזים אלו לא הצריכו סומך, ורק לאחר מכן בהשפעת מילות היחס 'השמניות' עברו להצרכה גניטיבית . לכאורה יש להניח שהשם אחרי היסוד הרומז היה בנומינאטיבוס ( השווה مُنْذُيَوْمان ) . אך לא מן הנמנע שהייתה גם הצרכה אקוזאטיבית, כנהוג בקריאות . נספח : בשלב הזה נראה מן הראוי לנתח כמה מילות יחס פשוטות באכדית ובערבית שאינן נצמדות לכינויים . אשר לאכדית, ina = 'ב' אינה מצריכה כינויים, וזה מרמז, כאמור, שהצרכתה הגניטיבית תניינית . ana = 'ל' מצריכה כינויים דָטיביים ( לא גניטיביים ) . kî / kîma = 'כ, כמו' אינה מצריכה כינויים . היעדר הכינוּיים מרמז לכאורה שההצרכה הגניטיבית של מילות יחס אלו תניינית . ואשר לערבית, יש לשים לב למילות היחס مِنْ / عَنْ / لَدُنْ , המסתיימות בעיצור אף לפני כינויים ולא ב- a אדוורביאלית . אולם, לפני התווית مِنْ לובשת את צורת مِنَ ( אך לפני מילים אחרות مِنِ ) , והשווה געז em...  To the book