כב . תאוריה ומעשה בערבית הבינונית: שני מקרים של הכרה עצמית לקויה

292 ערבית יהודית, כללי הקלסית יותר בתאוריה מן המעשה, כמו שננסה להראות בהמשך, הרי הם החדירו יסודות לא קלסיים מרובים לתוך חיבוריהם . אחת התוצאות היא שהכניסו גם יסודות נאו-ערביים לכתביהם, אולם הם כתבו גם תיקונים מדומים, המשקפים את שאיפתם להשתמש בערבית הקלסית . מתח זה בין היסודות הלא קלסיים לבין שאיפת המחברים להשתמש בערבית הקלסית אפשר שיש לראות בו את ההבדל בין מעשה לתאוריה . אנסה להדגים את הניגוד הזה על ידי הצגת שני מקרים שבהם גינו מחברי טקסטים ערביים-בינוניים בחריפות את מתנגדיהם על שאינם מסוגלים לכתוב בערבית קלסית, והראו בזה את דבקותם התאורטית בערבית הקלסית ואת ידיעת כלליה . אבל, באותו הזמן עצמו הם עצמם לא נמנעו מלעבור על כללים אלו, ולהראות בזה שאף על פי שידעו תאורטית את כללי הערבית הקלסית, לא שאפו ברצינות יתר ליישם אותם למעשה . בתאוריה הם דבקו בעליונות הערבית הקלסית, וכשגילו שמתנגדיהם סטו מכלליה, גינו אותם 1 בחריפות על שהשתמשו בצורות ובביטויים אשר הם עצמם לא תמיד נמנעו מהם . שני המקרים שאביא להלן, מקורם בצורות שונות של הערבית הבינונית : האחד הוא מערבית יהודית ספרדית של ימי הביניים, והשני...  To the book