על קו לשון ערבי מימי הביניים שחדר לעברית של ימינו 233 מושפעת השפעה מכרעת מן הסגנון העיוני ) מסתבר שנגזר מן הספרות המשוערבת ( ובסופו של דבר מן הערבית ) . הספרות המשוערבת עיונית היא מעצם טבעה, ועל כן השפיעה על סופרים עיוניים מכל התקופות . כבר הזכיר איתן את אברהם אבן עזרא ( המחצית הראשונה של המאה ה- 12 ) , אשר היה דובר ערבית . הצרכת שם פעולה הנסמך לסומך-נושא, למושא ישיר קיימת, למשל, בספר מלחמות ה' של הרלב"ג ( המחצית הראשונה של המאה ה- 14 ) , אף כי לא דיבר, ככל הנראה, ערבית . יונתן יואל ( בחיבור לשם קבלת תואר דוקטור : תחביר ספר מלחמות ה' לר' לוי בן גרשום, ירושלים תשל"ב, עמ' 253 ) מצטט : 'הנחנו השכל הנקנה' ( השווה גם : שם, עמ' ,12 הערה 1 : 'השגתו עצמו' ; ועמ' 155 : 'מידיעת השם ית' הדברים' ) . על מפתן העת החדשה בספרות העברית נמצא נתן קרוכמל, וכשם שרישומי הסגנון המשוערב ניכרים אצלו בכללותם, כך נמצא המבנה שלנו גם אצלו . רשמתי ( כתבי רנ"ק, הוצאת ש' ראבידוביץ, ברלין תרפ"ד ) עמ' יח, שורה 10 מלמטה : 'והנהגתו לעולם' ; נח, 13 מלמטה : 'והנהגתם לעם' . השווה גם נו, 20 : 'וההרחקה מן עבודת הכהונה לאותן ה...
To the book