ג . עיונים בכתאב של סיבויהי

עיונים בכתאב של סיבויהי 41 3 ההתפתחות הייתה כשבין המצב הפרוטו-שמי, שבו היו שלושה שורקים לפי ביסטון, אטומים לא נחציים ( שׁי"ן, שׂי"ן, סמ"ך ) , למצב הערבי המאוחר יותר היה מצב ביניים, כמו שמתאר אותו הכתאב של סיבויהי ( עיין : ביסטון, שורקים, עמ' 225 ) . הן במצב שמתאר סיבויהי הן במצב הערבי המאוחר יותר הצטמצמו שלושת השורקים הפרוטו-שמיים לשניים : שׂי"ן פרוטו-שמית נהפכה ל- ch 4 בערבית של סיבויהי ואחר כך לשׁי"ן בערבית המאוחרת יותר . סמ"ך פרוטו-שמית נהפכה לשׁי"ן אצל סיבויהי כדי להיעשות בערבית המאוחרת יותר שוב לסי"ן ( س ) . שׁי"ן פרוטו-שמית נשארה שׁי"ן בערבית של סיבויהי ( אשר, כאמור, ייצגה גם את המעתק שׁ < ס הפרוטו-שמית ) , אך נהפכה לסמ"ך בערבית המאוחרת יותר ( כמו שנהפכה לסמ"ך גם השׁי"ן שהתגלגלה מן סמ"ך פרוטו-שמית, מעתק מעגלי ) . יוצא אפוא שביסטון מניח שני שלבי התפתחות של המערך השמי של השורקים בעל שלוש פונמות, אשר לא שמרו שניהם אלא על שני שורקים . אולם ערכם הפונטי של שני השורקים האלה היה שונה בשתי התקופות על ידי התפתחות תת-פונמית . אך מאחר שביסטון לא התנגד להצעתו של ברוקלמן התנגדות עקרונית, ששׂי"...  To the book