|
|
150 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית עם זאת ראוי להיזהר מהכללה ומשיוך קבוצתי מוחלטים, שכן אריאלי לא התמסר לחלוטין לגישה כזו ; משיכתו ליצירה האסתטית סייגה את השכלתנות הקיצונית . דבריו של אריאלי על הנאו-קאנטיאנים משקפים את המעבר מהתפיסה התבונית של האדם לתפיסה הקיומית שלו, ולמעשה את הדילוג בין שתי התפיסות . אריאלי כתב : תפישה זו על ערך הפגישה עם העולם החיצוני מתחדדת בזיקה אל המחשבה החדשה המדברת על אידאליזם חמור וקיצוני בהשפעת קאנט . לפי תורה זו היש מתמצה בהתנסות של התודעה ואין זולת התודעה . אין הכוונה שהעולם החיצוני הוא אשליה או אילוזיה, אולם בזיקה אל האדם קיימים בשבילו עצמים רק במידה שהם מצויים בתודעה שלו . אמנם התודעה יוצרת בשבילו את העצמים, את תכונותיהם, את אופיים ואופני קיומם, אבל התודעה אינה יוצרת אותם מתוכה היא . אלמלא היה קיים העולם הנסיוני המאוכלס באותם האובייקטים, היתה התודעה שלנו ריקה . על כן חייבת התודעה לבוא במגע עם העולם הנסיוני . גם אם היא הנותנת משמעות לעולם החיצוני, חייבת להיות פגישה המאפשרת לתודעה להטיל את עצמה על העולם . ואז, משהתודעה קלטה את העולם, לא נשאר בשביל האדם אלא ...
To the book |
|
|