(א) יסודות

מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית בספרות הקבלית יש שימוש נרחב בהאצלות מקבילות, כלומר ראיית ההאצלה כשפע מגוון, שיש לו היבטים שונים . השפע הנאצל איננו אחיד . אמנם ביסודו השפע האלוהי מאציל את עולם הספירות, אולם בו בזמן נאצל גם השפע האסטרולוגי ( רמב״ן ) , השפע הלשוני של אותיות המקרא ( ספר התמונה ) וכן הלאה . לפי ר׳ דוד עם האצלת הספירות כישויות אלוהיות מתרחשת האצלת השפה והטקסט ( התורה ) , הזמן, דרגות הנפש וכדומה . הקול והטקסט נובעים אפוא מתוככי האלוהות ומעומקה, והם מתגבשים ו״מתקרשים״ עד שהם הופכים לספרות ולצליל . במקביל למקורו של הקול בשכבות העליונות של האלוהות גם המוטיב האסתטי של השמיעה נובע מהעולם העליון . הפעילות התאורגית, שהקבלה עוסקת בה בהרחבה, מקשרת את השמיעה העליונה לפעילות האנושית . ר׳ מאיר אבן גבאי ( 0 4 - 40 לערך ) הציג תפיסה זו בצירוף לאנגלולוגיה . שירת ישראל עולה ומגיעה עד העולם ושמעיא״ל המלאך, הוא ולא אחר, מאזין לשירות, תשבחות וזמירות . העליון, ראוי לציין, כי החזות והקול כביטוי של כוח נחקרו בשנים האחרונות בידי חוקרי המיסטיקה היהודית משה אידל ויהונתן גארב . הם עשו זאת מתוך מודעות ל...  To the book