(ו) אסתטיקה בהגות הרנסנס ובראשית העת החדשה

4 מפגשים – פרקים באסתטיקה יהודית רקע הזיקה של תרבות הרנסנס באיטליה לאסתטי נידונה בחיבורים רבים . דוגמה משקפת לפנייה לאסתטי בהגות הרנסנס ולכינונו על הרוחני והאלוהי הם דבריו של פיצ׳ינו, שנכתבו באיגרת לג׳ובני קבלקנטי ( 444 - 0 ) : אהבה כפי שהפילוסופים מגדירים אותה היא בוודאי הכמיהה ליופי . היופי של הגוף אינו נעוץ בצלו של החומר, אלא באור ובחסד של הצורה ; לא בחשכת הגוף, כי אם בפרופורצייה הברורה ; לא בכובד חסר סדר ורגש, אך במספר ובמידה הרמוניים . אולם אנו חווים אור, חסד, פרופורצייה, מספר ומידה אלה 4 אך ורק באמצעות חשיבה, ראייה ושמיעה . החוויה האסתטית איננה מתבטאת באובייקט כפי שהוא בלבד, אלא באידאות שהוא מייצג ( סדר ותואם מתמטיים ) . פיצ׳ינו טען בהרחבה באיגרת לחבריו, כי היופי הגופני ובכתביו ציין שיש ללמוד את יפי העולם ההרמוני . מקביל לממד השכלי והנפשי, גישה זו הכתה שורשים . דוגמה לפי פיצ׳ינו היופי אינו אלא הארה הנאצלת מהאל . נוספת לכך היא תפיסתו של ג׳ובני פיקו דלה מירנדולה ( 4 - 4 4 ) . פיקו כתב על הרצון האנושי לחוויית האלוהות, לאמור להעפיל להוויה הטרנסצנדנטית, דברים אלה : כיוון שכאשר נתעלה ע...  To the book