סינמה של אֵימה

טכנולוגיה מאיימת 211 הקולנוע, וטענה כי תענוגות אלו נוצרו כדי להבטיח את ביטחונם של הגברים בבואם להתמודד עם הבדלים מיניים . טענתה העיקרית הייתה כי הקולנוע מיישב את משבר הסירוס עבור הסובייקט הגברי . מראה דמותה של אישה בסרט הקולנוע יכול לעורר את המשבר האדיפלי אצל הגבר, בשל הפיכת גוף האישה למושא סגידה . הנרטיב ההוליוודי הקלאסי, הסבירה מלווי, הופך את האישה לאובייקט באמצעות הפיכתה לחפץ . החפצה ( objectification ) היא פעולה שנועדה להבטיח 22 את ריחוקו של הצופה הגברי מזירת הסירוס המוצגת לנגד עיניו . הבימוי של "הגאון" מסרס את נשיותה הבולטת ( והמאיימת ) של רוזה, באמצעות הטוגה, שמטשטשת את נשיותה והופכת אותה בעיני המתבונן ( בשל המרחק והגובה ) לדמות א-מינית מעופפת . משחקנית זרה ( ישראלית ) היא הופכת לשחקנית "מקומית" ( איטלקייה, רומאית ) בזכות הלבוש המסורתי וה"ביתי" שלגופה והמתורגמן הצמוד אליה . תחושה מאיימת נוספת ( המתעוררת בקורא ) קשורה אל האירוניה הגרוטסקית שטמונה בגילומה של רוזה סוג של מלאך . באופן בלתי נמנע אנו נזכרים במלאך בתה, אשר בעקבות ניסיונה לרחף מחלון חדרה, מתה . החוויה הקולנועית של רוזה מ...  To the book