פורטרט מהפנט

110 פרק שני עשרה, הגיל שבו נפטרה אמה, בשעה שילדה אותה, תמצא אף היא את מותה . כל זאת על פי "החינוך" שקיבלה מסבתה, לפיו משכב מיני עם בחור משמעו אסון והתגרות בגורל, קשר הנושא עמו סכנה ממשית לחייה . בתקופת ילדותה נמשכה תמרה כמגנט אל דיוקנה של אמה, שהיה תלוי על הקיר בבית סבתה . הדיוקן, פרי מכחולה של עליזה, הציירת מנווה צדק, הועתק, לבקשת הסבתא, מתצלום חסר צבע ישן נושן של נחמה . תיאור ויזואלי של הדיוקן בתוך הטקסט הספרותי מכונה אקפרסיס . לפנינו תחבולה רטורית המקשרת בין הספרותי לציורי : השפה, הטקסט הלשוני, מתארת ומתרגמת את התמונה למילים . באופן זה היצירה האמנותית שנעדרת מעיני הקורא הופכת עבורו לנוכחת ול"נראית" . בחלקו האחרון של הדיאלוג האפלטוני "פיידרוס", שעניינו דיבור וכתיבה, סוקרטס פונה לידידו פיידרוס ומסביר את התופעה : כי הכתיבה, פיידרוס, יש לה מעין תכונה מוזרה, שבעטיה היא דומה לציור . שהרי גם צאצאיו של זה האחרון אומנם ניצבים מולנו כאילו הם יצורים חיים, אבל אם תשאל אותם דבר מה ישמרו על שתיקה אפופת הדרת כבוד . כך גם החיבורים : מצד אחד אתה עשוי לחשוב שהם מדברים כאילו הם היו יצורים חשובים, אך א...  To the book