98 פרק שני אותם באמצעות השלד שלה על גוף האדם תוך כדי שהוא דוקר אותה בקצה מקל ומסביר היכן היו הלב והמוח . היא מנסה להגיד לו שהלב והמוח שלה עדיין קיימים, אך היא לא מסוגלת להזיז את הפה, אין לה שיניים ולשון . גם את רגליה היא לא מסוגלת להזיז, ובאותו הזמן היא רואה שהתינוקת שלה מתרחקת ממנה, עד שהיא נהפכת לנקודה לבנה והנקודה נעלמת ( שם, עמ' 49 - 50 ) . מתוך החלום עולה אווירת כאוס כפולה ומכופלת, תוהו ובוהו המתרחש בו-זמנית בבית ובחוץ . בכי של תינוקת, חלב הגולש מן הגז, שיחת טלפון הזויה שבה שם מוכר נהגה בפי זר, צליל ענבלו של פעמון הכניסה, שמתחלף לאחר רגעים אחדים בדפיקות פראיות על הדלת . ואם לא די בכל אלו, המצלצל וההולם נעלמים בלי שזהותם נחשפת . אל הפחד ואל אובדן השליטה מצטרפים צפירה של אזעקה, קריסת בניינים והיסטריה המונית קולנית . מבין כל גורמי המהומה, הפנימיים והחיצוניים כאחד, כדאי לשים לב להופעתו של האורח הלא קרוא, מתוך ההמולה . כוונתי היא לאותו פרץ רוח חזק ושטני המנתק בפתאומיות ובאכזריות את התינוקת מידיה של אמה . הסערה האנושית בחוץ יוצרת רגעי מתח, פחד ובהלה, ואנו מצפים, עם הישמע צלצול פעמון הדל...
To the book