יחסי אמהות־בנות בראי הפמיניזם והפסיכואנליזה

76 פרק שני ספרות, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, אך החקר המשמעותי ביותר שייך לתחום הפסיכואנליזה . אם בעבר התמקדה הפסיכואנליזה בסוגיות רחבות של עוצמה פטריארכלית, דיכוי, התנגדות, ידע, מין וסירוס, הרי שעתה הדגש הוא על בעיות בין-אישיות שבבסיסן עומד הטיפול האמהי ותהפוכותיו — הזדהות, האדרה וקנאה, קיפוח ואובדן, אהבה ושנאה, הפנמה והשלכה . פרויד טען שהילדה הקטנה מאשימה את אמה על היעדר הפין אצלה ופונה אל אביה בתקווה לזכות בו, לפיכך קנאת הפין של הילדה מעוררת את תסביך אדיפוס ולא שמה לו קץ, כפי שמתרחש אצל בנים . בניגוד לפרויד, ארבע נשים עמדו, מאוחר יותר, על מקומה של ההזדהות עם האם בהתפתחות הפסיכולוגית שמעצבת את אישיותה של הילדה : הלן דויטש ( Helene Deutsch ) , קארן הורני ( Karen Horney ) , אנה פרויד ( Anna Freud ) ומלני קליין ( Melanie Klein ) . ארבעתן השפיעו רבות על המחקר הפסיכואנליטי בנושא האמהות . תרומתן המהפכנית של נשים אלו זכתה לעדיפות על פני רעיונותיו של פרויד 3 ( Winnicott ) , ר"ד אצל פסיכואנליטיקאים רבים, בהם דונלד ויניקוט פיירברן ( Fairbairn ) , מרגרט מאהלר ( Mahler ) והיינץ קוהוט ( Kohut ) , בשל...  To the book