פרק אחד עשר

פי"א מ"א - נגעים 204 , גם אם יש בהם נגעים . הלכה זוםים אינם מטמאייבגדי גו – גויםמשלחוץםבנגעימיטמיןהבגדיםכל בגדיםהלוקחא שבמשנה, שהרי הגוי אינו מתעניין בדעת ההלכה על בגדיו . משמעותית רק במקרה הב ההלכה משמעותית כאשר יהודי קונה בגדים אלו . אם יש בהם נגע, ואפילו – תחלהכיראוהגוייםמן יהילראתמידוממילא הם יובאו,הרי שהוא כנגע חדש . בפועל הרי הנגעים לא נראו על ידי כוהן,ישן שגם המידע שנבדק שלא במסגרת ראיית הכוהן מהווה בסיס לקביעת,אפוא,מניחהראשונה . המשנה רושנו לפ"ח מ"ד המשנה יההחלטה . רק על בסיס הנחה זו יש למשנה משמעות . כפי שכבר אמרנו בפ אבל כבר,יה הפורמלית כאילו אינו קיים ( לעיל פ"ג מ"א ) יאמנם קבעה שכל מידע שאיננו חלק מהרא המשנה לעיל ( פ"ח מ"ד ) ומשניות אחרות באותו פרק מבוססות על ההנחה החולקת . משנתנו למשניות חלוקות אלו . ,אפוא,מצטרפת משנתנו מקבילה למשנה לעיל ( פ"ג מ"א ) הקובעת שבהרת שהייתה בגוי לפני שהתגייר, או ביהודי לפני ) . "תראה כתחילה"איננה טמאה ( ,מתן תורה עורות – בנגעיםטמיןימאינן,יתןויכגון עור תנין או עורו של לו,עורות של חיות ים – היםעורות ? המשנה מבוססת על סדרת הלכות שאינן כתובות במפור...  To the book