פרק שביעי

אמ"זפ" - נגעים 151 ) . מצד שני ברור שאם האם נפטרה מותר לחלץ את 161קא, עמ',וכן בספרי דברים,655פ"ד ה"י, עמ' שבת ואין בכך איסור בשבת, כלומר הוא נחשב כבר ליצור עצמאי ( בבלי, זהעובר האנושי ממעיה גם ב , למרות העמדת התלמודים . מהשלהן בהמה לאישה במקרה זה אינניבהשוואהע"א ) . סביר להניח שה נו אפוא מחלוקת בנושא, ואולי גם לא הלכה שיטתית, אך בשני המקורותיבמסורת התנאים אין ביד קשהתשה המיכיצור עצמאי . גישה אחרת נרמזת אולי בהלכה התנאית שאהעובר נחשבאיןשהבאנו בלידתה והעובר מסכן את חייה מותר לחתוך את העובר ולהצילה "מפני שחייה קודמין לחייו . יצא רובו אין נוגעין בו, שאין דוחין נפש מפני נפש" ( משנה, אהלות פ"ז מ"ו ; תוס', יבמות פ"ט ה"ה ה גורפת שהעובר הוא כאבר של האם, אלא שיש לאם עדיפות על העובר כלומקבילות ) . אין כאן הנמק ולד וזמן שזה לא הגיח מהרחם . אך ייתכן שזה דקדוק יתר וגם משנת אהלות מצטרפת לעדויות שה איננו יצור עצמאי עד שנולד . ן נגעים העובר אינו כאדם . ילעני,מכל מקום מט נפשט ורואים אותו כאילו עדיין הקמט שם . נגע תחת קמט אינו מטמא, אבל הק – גלהיונבקמט והזקןהראשחזר,משפט זה נאמר במשנה הקודמת – מורדיןהקדחב...  To the book