פרק רביעי

פ"ד מ"א – טהרות 125 149 הטמא נזרק לבין הטהרות, וטהור כי אין לטומאה מקום . על סמך זאת פירשנו, בעקבות הרמב"ם, את הרישא . ן שיש הבדל ההסבר המוצע לדברי רבי יהודה אפשרי אבל אולי עמדתו נקבעה בגלל שיקול אחר, כגו טמא . אבל הזורק מפתח טהור – בין אוכל לבין מפתח ולכן הזורק כיכר טהור בין מפתחות טמאים לבין כיכרות טמאים טהור, כי מפתח נטמא פחות ממאכל . בהתאם לכך יש לשנות גם את פירוש באותה הרישא, ואכן אנו מכירים הבדל בין טומאת אוכלין לטומאת חפצים ( ראו פירושנו לפ"ב מ"א ) . מידה גם אין הבדל סביר בין סיכוי הנגיעה של חפץ טמא נזרק לבין חפץ טהור נזרק . ההבדל אם יש . טומאה שיש לה מקום הנכנס לתחומה טמא, אבל"מיסטי"או"רגשי"לטומאה מקום או לא הוא טומאה נזרקת נוגעת או לא נוגעת כהרף עין, ואין בכך העברת טומאה . זה רק בטומאה רגילה, אבל בכזית מן המת בכל המקרים שיש טומאת אוהלהתוספתא מוסיפה שכל 150 החפץ הנזרק מטמא או נטמא תמיד בטומאת האוהל . . "יש לטומאה מקום"במשנה ג נחזור לבירור זה של התפיסה ש מכל מקום, משנה ג להלן מדגישה את העיקרון ש"אין לטומאה מקום" ומדברת על ספק נגיעה . דברת על ספק נגיעה . קרוב לוודאי שאם הטומאה נג...  To the book