פרק רביעי

פ"ד מ"א – כרך אליםכ 162 אפשרות שלישית הייתה שילוב של שתי דרכים אלו, התקנת שוליים טבעתיים לקרקעית, וכך הכלי ניצב יציב על הקרקע "שלא מסומך" ( לעיל פ"ב מ"ב ) . כלי שלם כזה הוא כמובן כלי לכל דבר, שלכך ה . נעשה, אבל אם הוא שבר חרס אין הוא כלי וטהור . החידוד נזכר גם לעיל פ"ב מ" בכל יתר עדי הנוסח ובדפוס : "רבי יהודה" . זה – מטמאוסיירביטהורהחדודשברינהאוזןטלהינ מהחילופים הנפוצים בין כתבי היד, אך רק מעטים מהם בסדר טהרות, שכן בכלל חילופי הנוסח בסדר ר טהרות מעטים יחסית ליתר חלקי המשנה . יש להניח שטהור משום שכפי שלמדנו לעיל כלי שטה שעה אחת אין לו טומאה עולמית ( לעיל פ"ג מ"ג ) , ורבי יוסי חולק על כלל משפטי זה . בתוספתא הלכה 248 [ רבי יהודה ] ,הדותונשברההאוזןנטלהזו מנוסחת בצורה "קזואיסטית" יותר : " וחכמיםמטמא לכה ) . הה 275" ( כלים בבא קמא פ"ג ה"ט, עמ'לעולםטומאהלואיןאחתשעהשטהרשכלי,מטהרין והיאפחתהישנחביתהשנייה היא משנתנו בתוספת הנמקה . ההלכה הראשונה גם היא פשוטה . זה המקרה הרגיל שנדון לעיל פ"ב מ"ב ובתוספתא שהבאנו בסמוך לה . המשנה – דפנותיהעלמקבלת אינה מתייחסת לכמות הנוזלים שהשבר מקבל, ולעיל פ"ב מ"ב נק...  To the book