פרק שביעי

פ"ז מ"א - פרה 173 , ראשונים נחלקו אם ההפסק פוסל משום שהוא נחשב כמלאכה ( רמב"ם ) , או משום שיש בו היסח דעת ( ראב"ד ) , וכפי שנראה להלן שניהם יכולים להביא לדבריהם סיוע ממשניות הפרק . דומה שעבור התנאים לא היה הניסוח מחודד ושני הרכיבים נאסרו . יחיד מילא חמש חביות, וכל החביות הן לשם קידוש אחד, אין כאן מלאכת חוץ, – אחדדושיקלקדשן דושיןיקחמשהלקדשןמלךיונשכן גם אם הפסיק לצורכי מילוי מים נוספים זו מלאכה לשם המצווה, מצא החליט לעשות מהן חמישה קידושין נפרדים . לאחר כל מילוי הוא קידש, כלומר פיזר אפר . נ – שלאחר המילוי הראשון הפסיק לצורך מלאכה אחרת ( מילוי חבית שנייה ) , וכל מילוי של כל חבית הוא לפי מינוח המשנה היה כאן מילוי וקידוש – ראשוןדשישקזהאלאכשראיןולכןמלאכה נפרדת, קרה ( פיזור האפר ) ללא הפסק . חמש החביות מולאו כהלכה, שכן כיוון לקדשן קידוש אחד, ברם במ לאחדאמרהשני כיוון שהוא נמלך לקדשן לחמישה קידושין רק הקידוש הראשון נעשה ללא הפסק . הכנתי חמש חביות לקידוש אחד, והרי הן לפניך, קדשן לך ; רק החבית הראשונה – אלואתלךקדש רק בו יש רצף בין המילוי לקידוש ללא עבודה מפסיקה . הראשון מילא – ראשוןאלאכשראיןה . ק...  To the book