פרק שמיני

מ ש נ ה א מסכת נידה 399 הרואה כתם על בשרה כנגד בית תורפה – על השוקיים מלמעלה או בסביבות הערווה . "בית התורפה" הוא עוד אחד מכינויי הלשון הנקייה לבית הערווה . בספרות חז"ל הוא משמש רק בהקשר של משנתנו וציטוטיה, והוא אפוא מונח יחידאי במסכת . טמאה – משום שיש להניח שהדם יצא מבית הערווה והוא דם נידה או זיבה . ושלא כנגד בית תורפה, טהורה – במקום אחר בגוף, טהורה משום שאין זה סביר שבא ממקור טומאתה . על עקיבה ועל ראש גודלה, טמאה – על עקבהּ ( העקב שלה ) ועל אגודל הרגל כאשר האישה יושבת ישיבה מזרחית, וכך מקום הערווה נשען על הרצפה, והעקבים ואגודלי הרגל סמוכים אליו . כך קובעת גם משנת נגעים ( ב, ד ) שבית הסתרים נבדק כאשר האישה "עורכת" . "עורכת" הוא שלב הכנת הבצק לאחר לישתו וקודם הנחתו בתנור : "רבן גמליאל אומר : שלוש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו . וחכמים אומרים : שלוש נשים עסיקות בבצק, אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה" ( פסחים ג, ד ) . על התנוחה בעת עריכת הבצק אנו לומדים מציורים קדומים . בציורים מצריים האישה כורעת על ארבע, וכך אחוריה נראים במלואם ( אלא שבשעת לישה היא לבושה, ובבדיקת נגעים היא עירו...  To the book