פרק תשעה עשר

מ"אפי"ט – כלים כרך ג 250 – הנוגע בצורכו טמאשארית החבל שאתו נוצר הקשר אך איננו חלק מהקשר, – קשר ] ה [ נומילכלי . הוא חיבור, ומה שאינו לצורך הוא סרח עודף ואיננו חלק מהחפץ . בפרק כט נרחיב בכך . מה של"צורך" כפי שכבר הערנו פעמים רבות בשלב ראשון נקבע – וכמה הוא צורכו רבי יהודה אומר שלוש אצבעות שיעור "גמיש", בהתאם לצורך המקומי, או להקשר המקומי, ובשלב שני נקבע שיעור כמותי קבוע . פי"ט מ"ב – כרך גכלים 251 משנה בפרק יט טמא . - טהור, מחמשה ועד עשרה - החבל היוצא מן המטה : עד חמשה טפחים טהור, שבו קושרין את הפסחים, ומשלשלין את המטות . - מעשרה ולחוץ לאחר סיום העבודה מקובל היה שנותר מעט חבל – החבל היוצא מן המיטה עד חמשה טפחים חבל באורך כזה איננו חיבור למיטה משום – טהורהמסתרך מחבלי הסירוג, ומן הקשר האחרון . שהחיבור הוא רק מהקשר ולפנים ( מ"א ) , ואיננו כלי עצמאי שכן אין לו תפקוד . תפקידו רק לאפשר הוא – מחמשה ועד עשרה טמאהתרת הסירוג ) . אחיזה למתיחת הסירוג בבוא היום ( מתיחה שתחייב מעבר לעשרה טפחים הוא סתם – מעשרה ולחוץ טהורמשמש ככלי עזר למיטה, כפי שיוסבר להלן . המשנה חוזרת למציעתא, לחבל שאורכו – שבו קושרי...  To the book