פרק חמישה עשר

דמ"פט"ו – כלים כרך ג 66 ההלכה הראשונה נסובה על משנתנו ומגדירה בבירור שהנושא הוא חיבור לטומאה, כלומר האם המתלה הוא חלק מהכלי לעניין זה שאם נגע בו שרץ הכלי כולו טמא . רבי יוחנן בן נורי מוסיף על בןיוחנןרבי,חבורהקדוחותהכליםידותכלהמתלה גם חיבורים חרוקים, והם דברי המשנה בפרה : " הן ידות שיש להן קדח, כלומר הידית ( הניצב ) חלולה"קדוחות"" ( פי"ב מ"ח ) . החרוקותאףאומרנורי ) . ידית כזאת היא חיבור לכלי, כי אין דרך קלה לפרק את 652והחוד נכנס לתוך הידית בחזקה ( איור , "הדוקות"הן כמו"חרוקות"הן חיבור . "חרוקות"ידיותהניצב מהחוד . לדעת רבי יוחנן בן נורי גם 73 הוא אפוא מהודק"חרוק" ) . 752שהניצב מחובר לחוד בחבל מהודק, או במסמר ( איור . 74 [ הרוקו ] הרוקאףאומרנוריבןיוחנןרבי,חבורהקדוחותהכליםידותכלבתוספתא פרה שנינו : " . כלאומרעקיבארבי, הגלילייוסירבידברי,לטומאהחבורואיןלהזאהחבורהכסאשעלוצואה ) . הכלל 146" ( פי"ב הי"ז, עמ'להזאהחיבורואיןלטומאהחיבורויש,לטומאהחיבורלהזאהשחיבור של רבי עקיבא הוא פשוט . חיבור לטומאה הוא בוודאי חיבור להזאה, שכן הזאה חמורה יותר . אם לא הרי שהוא חולק עליו . נפלה טעות בדברי רבי יוסי הגלילי...  To the book