פרק שנים עשר

פי"ב מ"ו - כלים כרך ב 199 בית מרחץ ליד תקומה . צילם מ' בר דרומא . בתי מרחץ היו . 361איור תופעה רווחת בעיירות גדולות ובבתי אחוזה . שהוא ככיפה שעבדים שאין להם מגרדת מסודרת מתחככים בה . במשנתנו ברור שכלי המשמש עם הקרקע טהור, ובמשניות הקודמות ( בעיקר משנה ג ובמבוא ) ראינו שהמחלוקת היא על עצם הנימוק . 290 אפשטיין מצביע על התוספת "של זכוכית" המצויה בכמה עדי נוסח, אבל בפרק נמנים כלי עץ או ת ולכן נראה לנו לדחות נוסח זה . כלי מתכ אינם מטמאים כמות ששנינו לעיל ( פי"א מ"ג ) , ורבן גמליאל חולק על קביעה זו – ת ] ו [ וגולמי כלי מתכ ועל המשנה לעיל . העמדה של חכמים חוזרת במקבילות : "גולמי כלי מתכות הרי הן ככלים אלא שהן משפט סותר את עצמו מיניה וביה . מה פירוש ) . ה 875טהורין" ( תוס', כלים בבא קמא פ"ז הי"ז, עמ' "הרי הן ככלים" ? הרי כל משמעות הכלי היא שהוא טמא, אם כן אין הם ככלים ! המשפט נראה כניסיון לנסח את המשנה כדעת רבן גמליאל וחכמים כאחד, אך הסתירה נותרת . ברם אפשר שאין כאן הלכה, אלא הסבר מהו גולמי כלים כמו בברייתא הבאה . רת "גולמי כלי מתכות" שנויה בתוספתא : "ואלו הן גולמי כלי מתכות שהן טהורין, כל שהו...  To the book