פרק שמיני

פ"ח מ"א – כלים כרך ב 6 מתשובתם של חכמים ברור שהדיון איננו על טומאת – שאין חולקין כלי חרס,עדי הנוסח הטובים רבי אליעזר חולק גם ,התנור . כלומרהכוורת ( שגם בה מחלוקת רבי אליעזר וחכמים ) אלא על חלוקת ברישא . חכמים אינם דוחים למעשה את הקל וחומר מתוכו אלא בתוקף כלל אחר שמקובל עליהם, תמיד דין אחד, ולא ייתכן ששרץ הנמצא בפינה אחתיששאין חולקים בכלי חרס . כלומר לכלי חרס של חרשים . רבי אליעזר מציע קללא יטמא . הדו שיח, כפי שהוא במשנה, הוא דו שיחאחרתיטמא וב יהיוחומר, חכמים אינם מתייחסים אליו אלא מציעים כלל קבוע . הכלל הוא ניסוח שלהם, ואין בכך דח פני כלל מהוא נדחה : ביטוי ערכו הנמוך של טיעון קל וחומרידיגיון שבקל וחומר . במשנה בא לילה כפי ,ו . זאת ועוד . הכלל שנוי במחלוקתמעוצב על ידםבמקום שהוא יעצב את הכלל הוא בעצ ; ידוע מעפר ולמטה מטמא במגע, מעפר ולמעלה ,"תנור שנתן בו עפר עד חציו : יתא לעיליששנינו בבר וחכמים אומרים אין חולקין כלי חרש, אלא כלה מטמא במגע ובאויר . ,דברי רבי מאיר,מטמא באויר דברי רבי מאיר וחכמים ,מא באוירמעפר ולמטה מטמא במגע, מעפר ולמעלה מט,רבי יוסי אומר פירושנו לפ"ה מ"ו ) . אםוראו, 375אומ...  To the book