תנא דבי אליהו – ספח ב נ 179 המדרשים הללו הם יצירות קבוצתיות של כלל החכמים . מופיעים שם חכמים מדורות שונים ( רק ש, אם כי לעתיםמדורות תנאים ואמוראים ) . העורך מצניע את עצמו ואינו מביע את דעתו במפור צורת העריכה משקפת עמדות חשובות וחידושי מדרש מרתקים . בדרך כלל מחלקים את המדרשים ה"יצירתיים" הללו בחלוקת משנה לשלוש קבוצות כרונולוגיות . מדרשים כבראשית רבה וויקרא רבה, שהם מקבילים לתלמוד הירושלמי או מעט אחריו ב א ח ת במסגרת זו כוללת מדרשים דומים העוסקיםש נ י י הקבוצהועוסקים בפרשת השבוע לפי הסדר . מדרשה ש ל י ש י תבהפטרות ( בעיקר בפתיחת ההפטרות, או בפתיחת פרשת השבוע ) . בקבוצה ישראליים, אך משוקעת בהם גם מתורת בבל, וזמנם - תהילים, או פרקי דרבי אליעזר, שעיקרם ארץ שייכיםה ר ב י ע י תכלל ) . לקבוצהמהמאות השישית עד השמינית ( התאריכים בלתי מבוססים מדרשים כשמות רבה, במדבר רבה, תנחומא הנדפס ועוד, כולם מאוחרים עוד יותר ומשוקעת בהם הרבה מתורת בבל . הגל המאוחר עוד יותר של חיבור מדרשים כ"שכל טוב", פסיקתא זוטרתי, "מדרש אגדה" שהוציא סם מאן, ודומיהם הוא במפורש של ליקוטיבובר, "לקח טוב", ילקוט שמעוני, ילקוט המדר...
To the book