פרק ששה עשר

פט"ז מ"א – אהלות 457 זה הכלל – טפחבפותחוכליםאדםשארועלאלו דברי רבי טרפון, – שהןבכלעצמןועלהמשנה, ההלכתי שבמשנה הקודמת . המשנה ( שבת פ"א מ"ד ) מספרת על שמונה עשרה הלכות שנפסקו "בו ביום" בשלהי ימי הבית השני, כאשר גברו בית שמאי על בית הלל . שני התלמודים מספרים שההלכה שכלים מביאים טומאה בעובי יז ע"א ) . רבי טרפון הוא - ת פ"א ה"ד, ג ע"ג ; בבלי, שם טז ע"בהמרדע נכללת בפסיקות אלו ( ירו', שב מממשיכי בית שמאי ומתברר שהוא סבור שהאוהל נעשה בכלשהו, ודווקא המשנה הסתמית היא כדעת בית שמאי . אפשר כמובן שבמקרה זה הילך רבי טרפון בשיטת בית הלל, אך אפשר שהמסורות נושא המחלוקת אך לא מסרה במדויק את עמדות סותרות, או שהמסורת האמוראית שימרה את זהו ציטוט" ( שם ) ; המרדעכעוביטומאהמביאיןהמיטלטליןכלהבתים . ואכן בירושלמי הנוסח הוא : " מהמשנה שלנו, ולא עמדתם של בית שמאי בדווקא . ברור עוד יותר הוא הנוסח בתלמוד הבבלי : 622 היאמאיואידך" אקפחטרפוןרביאמר . המרדעבעוביהטומאהאתמביאיןהמטלטליןכל : דתנן ? . . . " ( שם ) . אם כן דברי בית שמאי הם דברי רביוטעההשומעששמע, מקופחתהלכהשזובניאת טרפון, והם המחמירים . הפסיקה כבית שמאי לא החז...  To the book