פרק ארבעה עשר

פי"ד מ"א – אהלות 407 קטן מטפח איננו מפגע, ולכן אין בני המבוי יכולים למחות, וממילא אם שתקו אין הדבר מעניק לבעלים זכות להניח חפצים מתחת לזיז . רוחב טפח הופך את הזיז למשמעותי . אמשנהפרק יד . הגיזרה והגבלית בפותח טפח . הזיז מביא את הטומאה כל שהוא . שפניה למעלה ? והגיזרה . שפניו למטה ? איזהו הזיז ? ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה כל שהוא . בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהם שנים עשר טפח . מביא את הטומאה בפותח טפח,יתר מכאן מביאין את הטומאה בפותח טפח . העטרות והפתוחים ללא קשר לרוחבו או לאורכו . להלן תדון המשנה רק ברוחב – שהואכל ] ב [ הטומאהאתמביאהזיז לפי נוסח זה המשנה עוסקת בשלושה סוגי – בליתיוהגהגיזרההזיז, וכאילו לאורך אין כל משמעות . , "הגיזרה הגיבלית" . אבל בהמשך מוסברים רק שניים, ונראה שהכוונה"גיבלית"ו"גיזרה", "זיז"זיזים : לא נאמר מה הטעם לאבחנה שבין הזיז לגיזרה, ונדון – טפחבפותחוהיא שם אחד, כפי שיוסבר להלן . לזיז בדרך כלל פן אחד מסותת ומיושר, ושני שהוא אלכסוני – ןלמטשפניוהזיזהואזהאיבכך להלן . אל הכותל . הזיז מסותת כלפי הרחוב, שהעוברים ושבים יראו זיז חלק, ותיאור כזהותומך את הזיז היא כנר...  To the book