פרק תשיעי

פ"ט מ"ב - אהלות 287 432 דבורים היוצאות מהכוורת נושאות בכנפיהן טומאה מעין מוחשיתלהסבר הקודם שה , וזו נתפסת כמטמאת את סביבותיה . להלן במשנה ד נחזור לשאלה זו . אם הטומאה בתוך הכוורת היא מטמאת הכול, כמו במשנה א . – טמאבתוכה הכל ן על הדבש . אםאנו שבים ומציעים את ההסבר שהצענו לעיל . תוך הכוורת טהור כי חכמים רצו להג בכוורת עצמה יש טומאה היא בוקעת, באמצעות הדבורים, לכל עבר . הכוורת עצמה נחשבת לאוהל להביא טומאה, אך אינה חוצצת מטומאה, כמו שקבעה המשנה בפרק הקודם ( פ"ח מ"ג ) כשאמרה נחהשכוורת קנים קטנה מביאה ואינה חוצצת . כל ההסברים הללו קשים, ונראה להסביר על בסיס הה שראינו לעיל שכלי איננו מצטרף לאוהל ( להיות כחלק מהאוהל ) עד שיהיו בו דפנות . לכוורת זו אין דפנות, ולכן אינה מצטרפת לקיר הבית להציל מטומאה ( ראו פירושנו לפ"ה מ"ב ומ"ו ) . על כן הכוורת דין כפישהשלנו היא כאוהל להביא את הטומאה תחתיה, ואינה כאוהל לחצוץ . יש להשוות דין זה ל העומדת על יתדות ליד קיר בית . לפי המשנה לעיל ( פ"ה מ"ז ) היא אינה מצטרפת לקיר חצר או גינה, 433 ואינה מצילה את מה שבתוכה . אבל את תוך הכוורת היא מצילה משום שזהו כלי שלם סג...  To the book