השואה בהגותו של הרב אליעזר ברקוביץ: שתי מגמות

דב שוורץ 136 השאר בהשפעת זרמים פילוסופיים כללים, אף על פי שברקוביץ לא העמיק בהם אלא הסתפק בניסוחים כלליים . אני מבקש בשורות הבאות לנתח את יסודות תפיסת השואה בהגותו של ברקוביץ, ולטעון שלוש טענות אלה : ( א ) ברקוביץ היה חדשן בגישתו ההלכתית המודרנית . לעומת זאת בגישתו לשואה הוא הפגין שמרנות מפליגה, אף שלצורך ניסוחה נדרש אומץ יוצא דופן . ( ב ) חדשנותו של ברקוביץ מתבטאת בעיקר בשתי מתודות שונות זו מזו שנקט בבקשת המשמעויות של השואה . המתודה האחת היא ויכוח בין-דתי בצירוף לניתוח תאולוגי מקיף, והמתודה השנייה היא הפקת משמעויות מעדויות ומסיפורים . ( ג ) במידה רבה המתודה השנייה מבטאת נסיגה ואולי גם ביקורת מוסווית כלפי המתודה הראשונה . נראה לי, שהתהליך שעבר ברקוביץ מהצעת תפיסה היסטוריוסופית כוללת להתמקדות במשמעות של הממשות מעורר עניין . ( א ) מבוא הדרך הציונית-הדתית הייתה מושתתת על הנחות יסוד מסוימות . למשל, היה ברור לקברניטי התנועה שהם פועלים באקלים משיחי של הגאולה בד בבד עם פתרון בעיית היהודים . זאת ועוד : מנהיגים רוחניים ופוליטיים אלה חתרו ליצירת טיפוס חדש, המנוגד לטיפוס הגלותי . הציונות הדתית הי...  To the book