"האליליות המחודשת": על תפיסת הנצרות בהגותו של הראי"ה קוק

אוריאל ברק 56 7 למשל, דרשת חז״ל זו לשם חיזוק קיום התורה, מותר לעבור על איסורי התורה . הייתה הבסיס שעליו תוקנה תקנת היתר כתיבת התורה שבעל פה, שמלכתחילה 7 הראי״ה השתמש בנושא הנדון כאן לא ניתנה להיכתב, כלומר היה איסור לכותבה . באותו עיקרון לשם הצדקת פריצתם של סייגי האזוטריות המסורתיים . כלומר הבנתו ההיסטוריוסופית את דורו היא שהביאה אותו ליישם עיקרון זה, והוא ראה בו צורך ואפילו הכרח לשם תיקון הדור . עיקרון זה מביא אותו לגלוֹת נסתרות בדורו ובין היתר את היסוד העוצמתי שיש בכוח הפסיכי, שאחד מן האישים שהתגלמה בהם תופעה זו היה ישו בזמנו . לפיכך גילוי השכבה האזוטרית של התורה נובע בעניין זה במישרין מהבנת הראי״ה את מעמדו של דורו ואת מצבו הרוחני, וקשור קשר הדוק לתודעה של משבר היסטורי ( התפשטות החילון בקרב העם היהודי והחשש מהתקרבות יהודים 73 לנצרות ) ולתודעת הגאולה ( תקופת אתחלתא דגאולה ) כאחת . יושם אל לב כי בכמה התבטאויות שלו הנחשבות רדיקליות הראי״ה טוען כי מקורם של דבריו ברזי תורה, וכי הגיעה השעה לפרסמם לשם תיקון הדור . עוד דוגמה לכך אגרות הראיה, ב, עמ׳ יא ; שם, א ( לעיל הערה ) , עמ׳ פב . וראו על ...  To the book