מסעותיו של אנטיוכוס למצרים ומדיניותו לאחר הנסיגה יחסי אנטיוכוס והחצר התלמית מלכתחילה היו היחסים בין אנטיוכוס ובין החצר התלמית מתוחים . המדינאים שניהלו את ענייני הממלכה התלמית לאחר מותה של קלאופטךה ה"סורית , " המלכה האם ( שנת 176 לפני הספירה ) וסייעו לאויביו של אנטיוכוס בזמן עלייתו על כס המלכות , המשיכו לכוון את המדיניות המצרית ומגמתם היתה להחזיר את השלטון בארץ ישראל ופיניקיה לידי הממלכה התלמית . אשר לאנטיוכוס , לא נודע אם תכנן ביוזמתו התקפה על מצרים התלמית , אף על פי שהיו לו אולי כוונות ביחס לשטחים חיצוניים של הממלכה התלמית , כגון קפריסין . ברור שמבחינה פורמאלית לא היתה ממלכת בית סלוקוס מוגבלת בחוזה השלום באפמיאה בכל מה שנוגע ליחסים עם מצרים , אף על פי שאנטיוכוס רשאי היה לחשוש שצעדים יזומים נגד הממלכה התלמית טומנים בחובם סיכון של התערבות רומית . יוזמה בחלקים הפנימיים או המזרחיים של הממלכה היתה מכל מקום בטוחה יותר מבחינה זו . מה שאירע בשנים 168-170 לפני הספירה הוא שמצרים היתה לנושא המרכזי של פעילותו הצבאית והמדינית של אנטיוכוס . אכן , מלחמותיו בעמק הנילוס היו היענות להכרזת המלחמה עליו ...
To the book