היחסים עם התפוצות

היחסים עם התפוצות יהודי בבל כל ימי בית שני עמדו בסימנה של פזורה יהודית גדולה . חידוש היישוב היהודי ביהודה יצא אל הפועל מלכתחילה בזכות מאמציה של יהדות בבל , ושיבת ציון היתה בראש וראשונה עלייתם של יהודים גולים מבבל ששבו ליהודה . גלי העלייה הגדולים מבבל שייכים למאות השישית והחמישית לפני הספירה . הם הסתייעו באהדתו של השלטון הפרסי וכן בעובדה שגם הגולה שבבבל וגם ארץ ישראל , ולמעשה כל הפזורה היהודית , נכללו במסגרתה של אותה אימפריה . לא נודעו עוד עליות המוניות מבבל או מארצות המזרח האחרות לאחר ימי עזרא ונחמיה , ולעומת זאת במאה הרביעית לפני הספירה הוגלו יהודים מסביבות יריחו לאיזור שמדרום לים הכספי ( ארץ היךקנןה . ( במשך המאה השלישית לפני הספירה היה המרכז ביהודה מנותק מבחינה מדינית ממרכז התפוצה המזרחית , שכן ארץ ישראל היתה נתונה אז בשלטון התלמי , ואילו בבל היתה אז חלק מן הממלכה הסלוקית . אף על פי כן , גם באותה מאה שבה היו ארץ ישראל ובבל נתונות בשלטון של מעצמות שונות ועוינות , אין סיבה להניח שהמגע בין ארץ ישראל והפזורה שבממלכה הסלוקית פסק לחלוטין . סמוך לשנת 200 לפני הספירה שוב היו יהדות ארץ ישר...  To the book