|
|
אלכסנדר הגדול והיהודים כמו בהרבה תחומים אחרים , כן גם ביחסו ליהודים היה אלכסנדר אבי המדיניות והשיטה שרווחו לאחר מכן בעולם ההלניסטי . מדיניותו כלפי היהודים המשיכה למעשה את המדיניות הפרסית שהותירה כר נרחב לשלטון העצמי היהודי כירושלים וביהודה ואפשרה קיום חופשי של הפולחן . מדיניות זו היתה על פי התנהגותו הרגילה של אלכסנדר בכל שטחי הכיבוש שלו במזרח שהבטיחה לעמים השונים את המשך קיום מנהגיהם המסורתיים . כיהודה כללה הרשות להשתמש בחוקי האבות גם את הפטור מהעלאת מסים בשנה השביעית , שנת השמיטה . מכיוון שיהודה הקטנה היתה רחוקה מן הים ואדמתה ההררית לא כללה קרקע חקלאית רכה הנוחה לגידול תבואה , הרי מלכתחילה לא נועדה במיוחד להתיישבות מוקדונית יוונית וממילא חסרו תחומי חיכוך ספציפיים בין היהודים ובין האדונים החדשים של המזרח . סביר להניח שהיהודים לא הקדימו את המרכיבים האחרים של האוכלוסיה בארץ ישראל בקבלת עול השלטון המוקדוני ובהבעת הנאמנות לאלכסנדר במקום למלך פרס ; בוודאי לא גילו התנגדות מזוינת בדומה לזו שגילו צור ועזה . לאלכסנדר גם לא היתה בתחילה כל סיבה מיוחדת להפלות לטובה או לרעה את תושבי יהודה . אולם , ...
To the book |
|
|