193 מניפסטים מייסדים במפנה המאה העשרים ואחת הקפידה על חציצה בין פוליטיקה לספרות והירשפלד ערבב ספרות עם ביקורת . ׀ בצידו השמאלי של הדף מופיעות ונמחקות בו בזמן נקודות עיקריות, שלדעת העורכים ראויות להתייחסות ; למשל ההבדל בין ספרות מקומית למקומונית, פוסט מודרניזם וספרות שוליים . בסקציה האחרונה, הערות, מציינים העורכים שלושה מחדלים שממש מעצבנים אותם : הליכה בעקבות ( כל הבנות כותבות כמו כהנא כרמון וכל הבנים כמו יעקב שבתאי ) , מקצוענות שבאה במקום תוכן, ומבקרים המנפנפים בחוסר הידע שלהם . גם שלושת אלה מחוקים באיקס . רק רשימת מכולת מתמיהה לא נמחקה . הדבר הבולט ביותר במניפסט במבט ראשון, כפי שמתואר בכתבה ( וראו באנתולוגיה שבסוף הספר ) , הוא שלושת האיקסים האדומים הגדולים המשתלטים על הטקסט ומוחקים את כל מה שתחתיהם . אולם את הנמחק, את הדבר הנשלל ומבוטל, אפשר לקרוא : זהו הנוסח השגור והקלישאי של המניפסטים המייסדים כפי שהכותבים תופסים אותו, ומבטלים אותו . "פתיח חברתי-פוליטי", "פתיח ספרותי", "פתיח הגותי-כללי" — כולם נמחקים ( הפתיח החברתי-הפוליטי אף זוכה בשלילה כפולה : תחתיו כתוב "אין", וה"אין" עצמו נמחק ב...
To the book