|
|
171 מניפסטים מייסדים במפנה המאה העשרים ואחת הריק לבין רטוריקה של כנות וספקנות . להלן שתי דוגמאות מייצגות למניפסטים מעורבי-׀ נוסח שאין בהם מבנה רטורי אחד מכריע . הראשונה היא המניפסט הקצר של כתב-העת לאמנות סטודיו ( בראשיתו בעריכת חיים מאור, 1989 ) , שאינו חתום : “סטודיו" הוא תוצאה של כורח, של דחיפות, על רקע מצבו של האמן בישראל, התייחסותו של הממסד הפוליטי והאמנותי כלפי היוצרים ויצירתם, ועל רקע הסיטואציות הפוליטיות הדַכּאָניות כאן ועכשיו . הופעתו של העיתון היא תוצאה של איכפתיות ומעורבות . היא נובעת מן הצורך באיסוף והפצת מידע . העיתון עשוי להוות מכשיר, במאבקו של האמן על קיומו כאמן . הוא עשוי להוות חזית של הידברות ושל חיכוך . עיתון אמנות, בעיקרון, הוא אפיק להעברת מידע והמידע הוא התנאי לביקורת, למוּדעוּת, למפגש . בפתיחת המניפסט מוצג מצב עגום שמחייב הקמת במה חדשה מתוך תחושה של "כורח" ו"דחיפות" — מילים שכמו לקוחות מהלקסיקון המשברי של רטוריקת החלל הריק . אולם בהמשכו המניפסט עובר מלשון של פעולת חירום ללשון אישית ורגשית ( סטודיו מוצג כ"תוצאה של איכפתיות" ) , ומופיעים סממנים לשוניים שיוצרים איפוק ו...
To the book |
|
|