אֵב, הו!: גלגוליו של פולמוס במניפסטים

143 מניפסטים מייסדים במפנה המאה העשרים ואחת חושף את המשוררים הצעירים בפגיעותם, הוא נעשה במקרה זה למין מודל לחיקוי, ׀ מודל שמסייע למממשים אותו להציג את עצמם כמודרניסטים מובהקים וכמשוררים חזקים, שהרי לפי בלום, כאמור, רק משוררים חזקים מסוגלים להתמודד עם חרדת ההשפעה ולהגיע לאינדיווידואציה פואטית . מהלך זה כרוך באימוץ מכוּון ומודע — אם כי לא ביקורתי או אירוני כלל — של שפת הקונוונציות והקלישאות של המניפסטים המודרניסטיים ההיסטוריים . אֵב , כתב-עת לשירה, הקדים את הופעת הגיליון הראשון של עמדה . הוא הוקם בשנת 1993 על-ידי חבורת הצעירים ( כבני עשרים ) דורי מנור, גל קובר ואורי 56 ובכל אחת מהחוברות ( שלוש בסך-הכול ) פורסם מניפסט . חבורת "אֵב" פקלמן, זכתה לקבלת-פנים סקרנית אבל ספקנית מאוד על רקע פרסום החוברת הראשונה ואִתה המניפסט הראשון . רבות מהביקורות, כפי שיוצג כאן, התייחסו בווריאציות 57 שונות ולרוב בנימה לגלגנית לשם "אֵב", שפירושו צעיר — צמח רענן שעודו באבו . עוד לפני הופעת החוברת בפועל נערך ריאיון עם המייסדים, שכותרתו משקפת את קבלת-הפנים האמביוולנטית : "מאוד מוכשרים, די צעירים, קצת יומרניים, מעט...  To the book