|
|
מניפסטים : כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת 47׀ אידאליסטי . אוטופי . אווקאטיוי . אבסורדי . אמוציונאלי . אנטיתזי . ואפוקריפי . 152 ( * המלצה בלבד ) כפי שמשתקף מן הקטע הרפלקסיבי והאירוני הזה, המתחים והסתירות לא רק אינהרנטיים למניפסט כז'אנר, הם גם במידה רבה מה שמייחד אותו כז'אנר . לא ייתכן מדריך לכתיבת מניפסטים שינחה מה "רצוי, מומלץ, וכדאי שמניפסט יהיה", כי מניפסט הוא אכן "תמיד וגם אף-פעם לא" : "תמיד" — בגלל המאפיינים החוזרים, הקונוונציות הקבועות ופעולות הדיבור הטיפוסיות ; ו"אף-פעם לא" — בגלל ההתנגדות העיקשת לגנריות, השאיפה להתבדל, להציג דבר-מה שאין לו תקדים, לחמוק משלטונם של משטרי משמעות . עמדתו של המניפסט, כפי שהוצג כאן, היא עמדה מתעתעת ומלאת התנגשויות : המניפסט ממוקם במרחב שבין תאוריה וכתיבה ביקורתית לבין מימוש מעשי ופעולה בעולם ; בין התנגדות לממסד לבין תשוקה להתקבלות ולצבירת השפעה ; בין טקסט דקלרטיבי פונקציונלי לבין אובייקט אסתטי עצמאי . מניפסטים מבקשים להוות נקודת פתיחה להמשך הדרך, סימן ואות לבאות, אולם הם בהכרח מקפיאים רגע בזמן, רגע שכל הצהרה המובעת בו עלולה להצטייר בהמשך כדיב...
To the book |
|
|