מהשליט אל העם, מהפוליטיקה אל הספרות והאמנות

מניפסטים : כתבים של אי-נחת על סף המאה העשרים ואחת 03׀ שלטוני ועברה לסמן כלי מהפכני ופרקטיקת התנגדות . המהפכה הצרפתית, כמאורע המכונן של המודרנה אשר ברא ( בעקבות המהפכה האמריקאית שקדמה לו ) את תפיסת 9 והיא מסמנת שְלב האזרחות המודרנית, הייתה קרקע פורייה לפרסומם של מניפסטים, מַעֲבר לגלגולו של המניפסט כביטוי של חירות אזרחית . "הצהרת זכויות האדם והאזרח" הצרפתית, משנת 1789 , היא במובן זה מניפסט פרדיגמטי . מנקודת זמן זו ואילך המניפסט משמש לא רק כלי משטור בידי בעלי סמכות, אלא בעיקר אמצעי להשגת כוח מטעם מי שאינם מגיעים מעמדת שליטה . "הצהרת זכויות האדם והאזרח" יצרה אפוא את המודוס המודרני של הז'אנר, אולם בו- בזמן גם את הבעיות והמתחים שליוו אותו מאז . ההכרזה המניפסטית המתפרסמת בהעדר סמכות רשמית וממוסדת של מנסחיה לפעול, מעוררת שאלות באשר ליכולתם של הכותבים לממש את המוכרז במניפסט . בהעדר בעל סמכות רשמי החתום על הטקסט המניפסטי, מתעוררת גם השאלה מיהו הדובר במניפסט ואת מי הוא מייצג . בפועל השימוש במניפסט על יסוד ערכים של חירות, שוויון ואחווה למן המהפכה הצרפתית ו"הצהרת זכויות האדם והאזרח" היה כרוך בהבניי...  To the book