א מעבר למנגינה — כמה הערות על המוזיקה של כוכבים בחוץ

] 146 [ ה כוכ ב ים לא רימו בסדירותו של המשקל ( א ) ובתפקידה הקבוע של הצזורה ( ב ) בטורי השיר האלתרמניים ( ג ) . קווי הצורה העזים של השיר האלתרמני — קווי החיתוך וההקבלה, מחוות החרוז החזקות ( ד ) , הראוותניות נעשו בדבריו של זך מומים מבישים . החריזה המרשימה שלא היה אפשר להתעלם מרושמה — הוצגה בכתיבתו לכל היותר כמלאכה טובה : "החרוז העשיר, העסיסי והמגוון 4 [ ניקוד במקור ] ) , שבו ( 'שָׁלֵם כִּשְׁבוּעָה, אוֹחָצוּי וּמַגִּיר עֲסִיסוֹכַּפֶּלַח' השקיע המשורר ממיטב כישרון האוּמן שלו, ואשר הוא מסימניה המובהקים 5 עוצר וקוטע את השיר דווקא בעושרו השמורשל שירתו המתנגנת", לרעתו . היו שניסו להראות כי זך טעה וכי אמנם תביעותיו הפואטיות נמצאות גם בשירת אלתרמן, והיה דן מירון שהצביע על מוקד הטעות : טעותו של 6 מירון הראה כי זך טמונה בכלי הביקורתי שאותו נקט בזיקה לשירה הזאת . לא זו בלבד ש"אדישותם" של הצורה והמשקל הייתה מודעת לחלוטין וכי היא נעשתה בכוונה, אלא שהיא קשורה בקשר עמוק של ייצוג עם מערכת זיקות מרכזית בעולם השירי — הזיקות שבין האדם לטבע . "זרותו" של השיר ו"נוכריותן" של המילים הן ביטויו הפעיל של יסוד הט...  To the book