"להציל" את חינוך החשיבה לקראת מיפוי מושגי של התחום

פרט אחד קטן : מטרת החינוך 229 או התוכניות ( 1985 , Nickerson , Perkins & Smith ) ; ארתור קוסטה ערך אסופה מקיפה וסמכותית של מאמרים ותוכניות לשם אותה מטרה ( 2001 , Costa ) ; מתיו ליפמן איתר מחלוקות בסיסיות בין התאוריות של חינוך החשיבה והביע את דעתו לטובת אחד הצדדים במחלוקת ( 1991 , Lipman ) ; רוברט סטרנברג הציע קריטריונים לבחירה נבונה של תאוריה או תוכנית לחינוך החשיבה ( 1984 , Sternberg ) . אך נדמה שניסיונות אלה ואחרים לא פתרו את הבעיה : תאוריות רבות ושונות על חינוך החשיבה המעוררות מבוכה מושגית ומשתקות את העשייה . המאמר הנוכחי מצטרף ל"ניסיונות ההצלה" של התחום, אך לא באחד מן האמצעים שצוינו לעיל . המאמר מבקש לפתח מפה מושגית ( או מטא-תאוריה ) המסבירה את מקורו של הריבוי התאורטי ונותנת מקום שיטתי לכל תאוריה ותוכנית של חינוך החשיבה . מיפוי מושגי כזה עשוי לאפשר פיתוח תאורטי של התחום ולספק הנחיה עקרונית להוראת החשיבה . השאלה העיקרית ושלוש הגישות הגישות לחינוך החשיבה מספקות תשובה על השאלה העיקרית של התחום : מהו היסוד המכונן חשיבה טובה וכיצד מפתחים אותו ? זו שאלה "עיקרית" משום שכל תאוריה או תוכנית...  To the book