בית הספר אתמול, היום ומחר

יורם הרפז 18 שלא כדאי לדעת” במנות המחולקות בדייקנות, חומר שהרגשנו בבירור שאין לו קשר למציאות ולעניין האישי שלנו . הפדגוגיה הישנה כפתה עלינו למידה אטומה, שוממת, לא למען החיים אלא למען הלמידה עצמה . ויום האושר היחיד, קל הכנפיים, שחוויתי בבית הספר היה היום שבו סגרתי את דלתו בפעם האחרונה . תוכנית הלימודים וההוראה תוכנית הלימודים הייתה טובה דווקא, לדעתו של צווייג, וכללה תכנים בעלי ערך, אבל "ארגונה הסיסטמטי" ושיטת ההוראה שלה הפכו את "שעות הלמידה שלנו לשוממות ומתות עד להחריד" . תוכנית הלימודים והוראתה לא התאימו את עצמן לתלמיד ורק "רשמו ציונים כאוטומט", כדי להעריך את מידת ההיענות של התלמידים לתביעותיהן . "בשמונה השנים [ של הלימודים בגימנסיה ] לא שאל מורה אפילו פעם אחת מה היינו רוצים ללמוד" . הגישה של תוכנית הלימודים וההוראה לתלמידים הייתה "בלתי אישית ונעדרת חיבה" . המבנה הפיזי "מבנה בסגנון קסרקטין" עם מסדרונות מסוידים וקרים, קירות כיתה חשופים ובתי שימוש "שריחם נודף בכל הבניין" . צווייג נזכר בבניין "השומם והעגמומי" ברגשות הנעים "בין סלידה לאדישות" . היחס לגוף בית הספר התעלם ממנו : "ישבנו שניים-...  To the book