|
|
מנחם פינקלשטיין 148 "העֵת והעִתוֹן" את מדינות ערב ו"מבטיח" כי תיכשלנה במזימתן . ניטול שלוש דוגמאות . באוקטובר 1949 כתב אלתרמן על ההמתנה של מדינות ערב "לַסִּבּוּב הַשֵּׁנִי", שתכליתו להכניע את ישראל : כָּאן אֻמָּה נְצוּרָה לְקוֹלוֹ שֶׁל גּוֹרָל מַקְשִׁיבָה רַב קֶשֶׁב . מַקְשִׁיבָה וְשׁוֹמְעָה בְּיוֹדְעִים קוֹל אוֹמֵר לָהּ בַּלָּאט וּבְלַחַשׁ : זְרוֹע צַר שֶׁגָּדַעַתְּבְּדִי ן לֹא תּוּשַׁב אֶל גְּרוֹנֵךְבְּכַחַשׁ . לדעת המשורר, מוטב גינויה באו"ם של מדינת ישראל הקיימת, מאשר אָבדנה של המדינה ( בעמ' 23 ) : מַקְשִׁיבָה וְשׁוֹמְעָה : אַף אִם כָּל מַצְבִּיעִים יְגַנּוּךְ בָּרַע לָךְ, טוֹב הֱיוֹת גִּנּוּיָם לָךְ עֹל מִהְיוֹת שִׁבְחֵיהֶם מַצֵּבָה לָךְ . שבועיים לפני כן, בעצרת האו"ם, התייחס נציג ארצות הברית אל הדרישות הביטחוניות שהציבה ישראל לגבי נסיגתה מסיני כאל "סחיטת מחיר" בעד הסכמה לציית "לעקרונות היסודיים של האו"ם" . אלתרמן חיבר טור פיליטוני שדימה בו את ישראל לאדם "שֶׁשְּׁכֵנוֹ בֶּן-דּוֹדוֹ" ניסה "לְסַמְּרוֹבִּנְעִיצָה שֶׁל פִּגְיוֹן אֶל קִיר", אך אותו מותקף הצליח לתפוס בידו של נושא הפגיון ב...
To the book |
|
|