|
|
בישראל, הניסיון למנוע מהאזרחים הערבים להשתתף במשחק הדמוקרטי נעשה באמצעות סימונם כאזרחים ‑ על ‑ תנאי . כך למשל, כאשר בשנות ה ‑ 1990 נוצר בימין חשש שבמשאל ‑ עם יהיה רוב לעמדה התומכת בהסכם שלום על בסיס גבולות 76', הועלתה הטענה שהאזרחים הפלסטינים בישראל לא יכולים להכריע משאל ‑ עם שכזה, ועל כן נדרש להשיג בו רוב מיוחס כדי שתובטח "הכרעה יהודית" . בימין היו אז גם מי שטענו שרוב בכנסת הנשען על ח"כים ערבים איננו רוב לגיטימי . מתוך התפיסה הזאת מגיעות גם הדרישות למנוע ממפלגות המייצגות חלקים מהציבור הערבי להשתתף בבחירות, וההצעות להתנות את אזרחות הערבים ב"נאמנות" ליהודיות המדינה . "חוק ההדחה", המאפשר לנציגי הרוב להדיח מהכנסת נציגים שנבחרו על ‑ ידי רבבות בוחרים, שייך גם הוא לקטגוריה הזאת . הטענות האלה מבטאות תפיסה אנטי ‑ דמוקרטית שמבוססת על אי ‑ קבלת הכלל הדמוקרטי הבסיסי : שוויון אזרחי . דמוקרטיה בישראל מחייבת גם ביטול כל מנגנוני ההדרה של האזרחים הערבים . דמוקרטיה משמעותה לא רק שוויון פוליטי וחברתי, אלא גם שוויון לאומי תוך מתן מעמד וזכויות של מיעוט לאומי לאוכלוסייה הערבית בישראל . בישראל ובעולם בכלל, ...
To the book |
|
|