הקדמה למהדורה החדשה

לספרי הבא, על נפילת ברלין, צלצל אלי ההיסטוריון השוודי לנארט סמואלסון והודיע לי שה FSB‑ ( שמו החדש של ה KGB‑ ) התחיל לבדוק את יומני הארכיונים, כדי לברר אילו תיקים בדיוק נפתחו לפני היסטוריונים מערביים . כמה חודשים אחר כך סיפרה לי קתרין מרידייל, עוד מומחית להיסטוריה רוסית בת ‑ זמננו, שעבדה אז במוסקבה על ספרה הבא, כי היא לא הורשתה אפילו להיכנס לפודולסק, וכי המידע הנוגע לחוקרים מחו"ל מנוהל עתה באופן ריכוזי, לפי הנחיות מגבוה . אפשר ללמוד הרבה על המצב מהעובדה שמחשבים שימשו עכשיו לצורכי המעקב אחר חוקרים זרים, אבל לא נמצא די כסף למִחשוב של אפילו קטלוג אחד ויחיד בארכיון . סטלינגרד, השם המסמל יותר מכול את גבורתה של ברית המועצות, היא נושא רגיש מאין כמוהו . במיוחד אמורים הדברים כיום, כשהקרמלין, ועמו כל המחנות הפוליטיים, מבקשים להעמיד את ז'וקוב ואת הצבא האדום ( נקיים מכתם הסטליניזם, שהוסר מעליהם בימי חרושצ'וב ) כסמלים לאחדותה של רוסיה ולגדולתה . די מהר התברר לי שכאשר אני משוחח עם ותיקי הקרב, עלי להישמר שלא להסתבך בוויכוחים פוליטיים איתם . די ברמז קלוש שבקלושים לביקורת על סטלין, ואפילו האנטי ‑ סטליני...  To the book