"ונחיה מאבינו זרע" בין גניבת זרע לפגיעה באוטונומיה המינית

47 בשניכפי שניסחה זאת הבת הבכורה, היתה : "נשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע" . 48 התוצאההמקרים לוט לא היה מודע למעשה : "ולא ידעה בשכבה ובקומה" . היתה ששתי הבנות נכנסו להיריון וילדו בנים לאביהן : מואב ובן ‑ עמי . הפרשה השנייה התפתחה בעקבות מותם של שני בניו של יהודה, אשר נישאו לתמר - ער ואונן . תמר נישאה תחילה לער, ולאחר מותו נישאה לאונן . כאשר התאלמנה בפעם השנייה יהודה חשש להשיא לה את בנו השלישי, ותמר נותרה אלמנה ללא ילדים . הפתרון שתמר מצאה היה להציג עצמה כזונה בפני יהודה, שלא זיהה אותה מאחר שהסתירה את פניה, ולהיענות להצעתו לקיים עמה יחסי מין . גם כאן המטרה היתה היריון, מטרה שאכן עלתה בידה של תמר . יהודה 49 אך היא הוכיחה כי הרתה לו ביקש לדון את תמר למוות בשל כך ש"זנתה", 50 תמר ( באמצעות החפצים האישיים שהותיר ברשותה ) : "ויאמר צדקה ממני" . ילדה בסופו של דבר תאומים : פרץ וזרח . המשותף לשתי הפרשות הוא שהנשים בהן חתרו להיכנס להיריון מגברים שלא חפצו בכך, תוך שימוש באמצעי מרמה ותחבולה . בנותיו של לוט השקו אותו לשוכרה, עד כי כלל לא היה מודע לקיום יחסי המין עמן, ואילו יהודה לא ידע את זהות האשה שעמה ש...  To the book