הרולטה של יפתח נדרים מסוכנים ומשחקים אסורים

שהיה יוצא מפתח הבית כתודה על הניצחון במלחמה היתה מתקבלת על הדעת ? התוצאה הקיצונית של הריגת הבת רק מחדדת את הבעיה הגלומה בנדר עצמו, גם אם הריגתו של אדם אחר היתה קשה פחות מבחינתו האישית של יפתח . הנדר משקף כמובן את המבנה המשפחתי הפטריאכלי, שבגדרו הכול בעצם שייך למי שעומד בראש המשפחה ושולט בה . אותה תפיסה מונחת למעשה גם ביסודם של מעשי רצח על רקע כבוד המשפחה שנעשים בהוראת מי שעומד בראשה . על כך יש להוסיף, כי ההתחייבות שניתנה - ככל שנועדה לחול על בני אדם שהיו יוצאים לקבל את פניו של יפתח - היתה בלתי ‑ חוקית מיסודה, ולכן בטלה . עיקרון בסיסי זה של הימנעות ממתן תוקף להתחייבות בלתי ‑ חוקית או בלתי ‑ מוסרית, אף ללא צורך בביטול שלה, מעוגן כיום בסעיף 30 לחוק החוזים 319 אשר קובע כי "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו ( חלק כללי ) , התשל"ג ‑ ,1973 הם בלתי ‑ חוקיים, בלתי ‑ מוסריים או סותרים את תקנת הציבור - בטל" . גם בתחום המשפט הפלילי, התחייבות לבצע מעשה בלתי ‑ חוקי אינה יכולה לשמש טענת הגנה למי שביצע אותו . נקודת מבט נוספת על סיפור המעשה נוגעת ליסוד ההימור והאקראיות שבו . יפתח היה מוכן ליטול סיכון ולהעלות ...  To the book