מצוות בני נוח והיקף התחולה של החוק על חוקים כלליים וספציפיים

שאלת הכלליות של הנורמות מעניינת במיוחד בהקשר התנ"כי, שהרי רוב חוקי התורה מיועדים לחול רק על מי שנמנה עם "בני ישראל" . פרשת 24 והמיקוד "משפטים" מתחילה במילים "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם", במי שאך זה קיבלו את התורה במעמד הר סיני הוא ברור . חלק מן הנורמות אף 25 לצד זאת, התנ"ך מכיר גם שיטות חלות באופן בלעדי רק על כהנים ולויים . 26 שניתנו לאחר המבול נועדותחולה אחרות של הדין . כך, "מצוות בני נוח" להיות בעלות תחולה אוניברסלית - כנורמות בסיסיות המחייבות את האנושות כולה, ובראשן האיסור על רצח, עוד לפני שזה נכלל בעשרת הדיברות : "שופך 27 כיום, התפיסה של נורמות אוניברסליות באה לידידם האדם באדם דמו ישפך" . ביטוי בעמדת היסוד של המשפט הבינלאומי, הגורסת שיש נורמות המחייבות את הקהילה הבינלאומית כולה כך שלא ניתן להסכים על סטייה מהן . נורמות 28 לעתים מתעוררות מחלוקות באשר להיקף המדויק אלה מכונות "יוס קוגנס" . של נורמות אלה, אך אין ספק לגבי הגרעין שלהן, שכולל בין השאר איסורים על עינויים ועל רצח עם ( ג'נוסייד ) . לבסוף, לצד התחולה הקהילתית ( של רוב חוקי התורה ) והתחולה הכלל ‑ אנושית ( של מצוות בני נוח ) - ...  To the book